<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת ויקרא</h1>
<h2>דף צא.</h2>
נפש כי תחטא בשגגה [ויקרא ד']. מד"ר [ויק"ר ד' ה'] נפש כתיב ולא אדם, כי שהקב"ה מניח את הגוף ומדיין עם הנפש כשהיא חוטאת, לפי שהיא מן העליונים וממקום טהרה וחוטאת ואינה נזהרת ונזכרת מאין באת, והגוף בא ממקום טומאה ולכך אינו נענש כל כך כמו הנפש, זש"ה (יחזקאל י"ח ד') הנפש החוטאת היא תמות, ולכך על השגגה אינו דן אלא (עם) הנפש, אבל על המזיד דן עם שניהם, משל לחיגר וסומא שנמסר להם פרדס לשמור ואכלו הפירות, סומא אומר אני לא ראיתי וחיגר אומר אני לא יכולתי לעלות לאילן, בעל הפרדס מושיב חיגר ע"ג סומא ואמר להם כך עשיתם ודן (על) שניהם, כך הנשמה אומרת איני חייבת שהרי לא חטאתי משיצאתי מן הגוף, והגוף אומר איני חייב כלום חטאתי משיצאתה נשמה ממני, מיד מביא הקב"ה שניהם ודן אותן כאחד.
